אבנים בדרכי השתן

אבחון אבנים בדרכי השתן – איך מגלים את הבעיה?

בדיקות הדמיה

CT ללא שתיה או הזרקה של חומר ניגוד – פרוטוקול אבנים עם רמת קרינה נמוכה – נחשבת לבדיקה המדויקת ביותר לזיהוי מיקום וגודל האבנים. אולטרסונוגרפיה כלייתית עשויה לשמש ככלי ראשוני, בעיקר בקרב נשים הרות.

בדיקות שתן ודם

בדיקות אלו משמשות לאיתור זיהום, דם מיקרוסקופי או רמות גבוהות של מלחים בשתן. בנוסף, נבדקות רמות תפקודי כליה ורמות הסידן בדם.

אפשרויות טיפול – איך נפטרים מאבנים?

הטיפול באבנים בדרכי השתן נקבע על פי מיקום האבן, גודלה, הרכב כימי, תסמינים נלווים והאם היא גורמת לחסימה או לזיהום.

טיפול שמרני – המתנה לטובת פליטה עצמונית

כאשר האבן קטנה (פחות מ-5 מ"מ), הסיכוי שתפלט באופן טבעי קרוב ל 90 אחוז . במקרים כאלה, הרופא ימליץ על:

• שתייה מרובה של מים (מעל 2.5–3 ליטר ביום).
  
• פעילות גופנית קלה לעידוד תנועת האבן.
  
• שימוש במשככי כאבים (NSAIDs) לטיפול בכאב.
  
• נטילת תרופות מרחיבות שופכן (כגון טמסולוסין) להקלת המעבר של האבן.
  
  

טיפול בריסוק חוץ גופי בגלי הדף (ESWL)

ESWL הוא טיפול לא פולשני שבו עושים שימוש בגלי הלם חיצוניים על מנת לרסק את האבן לחתיכות קטנות, שיכולות לצאת באופן טבעי בשתן. מתאים בעיקר לאבנים בגודל 5–20 מ"מ. זהו טיפול נוח, עם שיעורי הצלחה בינוניים ולכן שיטה זו ירדה בהיקף בשימוש בה וכיום קיימות שלוש מכונות בלבד בארץ -בית חולים רמבם חיפה , השרון פתח תקוה והדסה עין כרם. לעיתים דורש יותר ממפגש אחד ומוגבל מבחינת גודל מיקום והרכב האבן . לא מבוצעת הוצאת פירורים אקטיבית ולעיתים הפירורים נתקעים בשופכן ומצריכים אורטרוסקופיה להשלמת הניקוי.

אורטרוסקופיה (URETEROSCOPY RIRS (URS) בשילוב לייזר

השיטה המקובלת והשכיחה ביותר היום לטיפול במחלת אבנים בדרכי השתן עם מעל ל- 95 אחוזי הצלחה בניקוי אבן בפעולה בודדת. באמצעות סיב אופטי דק המוחדר לשופכה ולשופכן, תחת הסתכלות ישירה,  ניתן להגיע אל האבן ולרסק אותה באמצעות סיב לייזר. היתרון בטיפול זה הוא הדיוק הרב והיכולת להוציא חלקי אבן או לרסק גם אבנים מורכבות שאינן מתאימות ל-ESWL. נעשה לרוב בהרדמה מלאה או טשטוש. 

כאשר עובדים בשופכן מוגדר אורטרוסקופיה. כאשר עובדים באגן וגביעי הכליה מוגדר RIRS

ניתוח מותני אנדוסקופי זעיר-פולשני (PCNL)

אם נדרש טיפול באבן גדולה בכליה החוסמת אגן או מספר גביעים  (מעל 2 ס"מ), או כאשר טיפולים פחות פולשניים לא הצליחו, מבוצע ניתוח זעיר-פולשני. במהלכו, מבוצע חתך של 10ממ במותן ומוחדר צינור דק דרך הדופן בגב לתוך הכליה, דרכו מחדירים סיב אופטי בשילוב עם מכשיר המבצע ריסוק ושאיבת פירורים – נקרא מכשיר אולטראסוני- והאבן מרוסקת לפירורים קטנים ונשאבת החוצה. זהו טיפול מתקדם שמבוצע על ידי מומחים באנדואורולוגיה, עם שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד.

בכל מקרה, בחירת שיטת הטיפול נעשית בהתאם להמלצת אורולוג מומחה, תוך בחינת כלל הנתונים הקליניים והעדפות המטופל.

איך מונעים חזרתיות של אבנים?

ניקוי אבן במערכת השתן אינו סוף פסוק ובמעל ל 50 אחוז מהמטופלים תיווצר אבן נוספת בעשור לאחר מכן, ולכן חשוב להשלים גם בירור מעבדתי – בירור מטאבולי – לנסות לאפיין את גורמי הסיכון להיווצרות האבן ולפי תוצאות הבירור להמליץ על מעקב וטיפול מונע. ההמלצה המרכזית והפשוטה ביותר היא הקפדה על שתייה מרובה של מים לאורך כל היום – לפחות 2.5 עד 3 ליטר ביום, במטרה לדלל את ריכוז המלחים בשתן ולמנוע שקיעת גבישים. שתן בהיר הוא מדד טוב לכך שהגוף מקבל מספיק נוזלים. מעבר לכך, חשוב לבצע שינויים תזונתיים בהתאם לבירור המטאבולי שבוצע . לדוגמה, אם בבירור אובחנה הפרשה עודפת של אוקסאלאט בשתן  יש להפחית צריכה של מזונות עשירים באוקסלט כמו תרד, סלק, אגוזים ושוקולד, ולשלב כמות מספקת של סידן מהמזון (אך לא מתוספים). במקרה של אבני חומצה אורית, יש להפחית צריכה של בשר אדום, מאכלי ים ואלכוהול, ולעיתים אף לטפל תרופתית בהורדת רמות החומצה בדם באמצעות אלופורינול.

פרט לאדם בריא ללא מחלות רקע ללא סיפור משפחתי וללא גורמי סיכון בארוע ראשון בודד של מחלת אבנים לכל שאר המטופלים מומלץ לעבור בירור מטבולי מלא – איסוף שתן ל-24 שעות ובדיקות דם רלוונטיות – על מנת לזהות גורמים פנימיים או תזונתיים שמעלים את הסיכון לאבנים. על בסיס תוצאות הבירור ניתן לבנות תכנית טיפול ומניעה מותאמת אישית. ברבים מהמקרים, ייעוץ עם דיאטנית קלינית מנוסה הוא כלי יעיל לשינוי הרגלים תזונתיים בצורה הדרגתית וברת קיימא.

כמו כן, במקרים מסוימים נדרש טיפול תרופתי מונע, כגון תרופות משתנות מסוג תיאזיד להפחתת סידן בשתן, או תרופות המעלות את רמת הציטראט – חומר טבעי המונע שקיעת גבישים. המעקב התקופתי אצל אורולוג מאפשר לזהות מגמות מוקדמות ולמנוע הופעה נוספת של אבנים לפני שיתפתחו סימפטומים. ככל שההתערבות נעשית מוקדם יותר, כך ניתן למנוע סבל, סיבוכים והליכים כירורגיים מיותרים בעתיד.