סרטן הערמונית
מהו סרטן הערמונית?
גידול ממקור אפיתליאלי בערמונית
סרטן הערמונית הוא גידול סרטני שמקורו בתאים של בלוטת הערמונית, שהיא חלק ממערכת הרבייה הגברית. הסרטן מתפתח כאשר תאים בערמונית עוברים שינויים גנטיים, מתרבים ללא בקרה, ועלולים לחדור לרקמות סמוכות ואף לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.
ברוב המקרים מדובר באדנוקרצינומה, סוג סרטן שמקורו ברקמת הבלוטה, אך קיימים סוגים נדירים יותר. הגידול יכול להיות איטי ואינו מחייב טיפול מיידי, אך בחלק מהמקרים הוא מתנהג בצורה אגרסיבית ודורש התערבות מהירה.
שכיחות המחלה בעולם ובישראל
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-2,500–3,000 גברים עם סרטן ערמונית, כאשר למעלה ממחציתם מעל גיל 65. נתוני משרד הבריאות מצביעים על מגמת עלייה באבחון, בעיקר בזכות ריבוי בדיקות סקר כמו PSA. עם זאת, התמותה מהמחלה נמצאת בירידה, הודות לטיפולים מתקדמים ואבחון מוקדם.
גורמי סיכון עיקריים לסרטן הערמונית
גיל – גורם מרכזי המשפיע על הסיכון
הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עולה עם הגיל. מעל גיל 65, הסיכון גבוה משמעותית, אך גם גברים בשנות ה-50 לחייהם עשויים לאובחן במחלה, בעיקר אם קיימים גורמי סיכון נוספים.
רקע משפחתי וגנטיקה
קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בסרטן הערמונית לפני גיל 60 מעלה את הסיכון לחלות.
נשאות גנטית כמו BRCA אצל המטופל (סרטנים גניקולוגיים – שד, שחלות וכדומה בנוכחות נשאות של BRCA במשפחת המטופל) מעלה גם היא את הסיכון לסרטן הערמונית.
מוצא אתני ואורח חיים
גברים ממוצא אפרו-אמריקאי נמצאים בסיכון גבוה יותר, וכן אורח חיים יושבני, השמנה ותזונה עשירה בשומן מן החי נמצאו כקשורים לעלייה בשכיחות המחלה.
תסמינים מוקדמים ודרכי גילוי של סרטן הערמונית
היעדר תסמינים בשלבים מוקדמים
בשלבים הראשונים של המחלה, מרבית הגברים כלל אינם חווים תסמינים. לעיתים מדובר בגידול שקט המתגלה במקרה, במסגרת בדיקת PSA או בדיקות דם שגרתיות. מסיבה זו, סרטן הערמונית מכונה לעיתים "המחלה השקטה".
הופעת תסמינים במקרים מתקדמים
ברוב המקרים הגידול יאובחן במסגרת מעקב PSA או במסגרת בירור תסמיני ערמונית שפירה מוגדלת, אולם במקרים בהם לא בוצע מעקב ובירור, המחלה מתייצגת בתמונה של גרורות לבלוטות לימפה אגניות העלולות לגרום לכאבים אגניים או פגיעה כלייתית משנית לחסימת שופכנים, וכן גרורות לעצמות שיגרמו לכאבים ושבירות יתר של העצמות. תסמינים נוספים כוללים חסר דם – אנמיה, עייפות כרונית וירידה במשקל.
שילוב בין PSA, בדיקה רקטלית והדמיה
האבחון מבוסס על מדידת רמות PSA, בדיקה רקטלית של הערמונית לאיתור אי סדירות ונוקשות, לאחריהן המטופל יישלח לבדיקת MRI ערמונית במכשיר בדרגת 3 TESLA. כאשר ההדמיה מראה אזורים חשודים – מתבצעת ביופסיה של הערמונית באמצעות מכשיר אולטרסאונד מיוחד מוכוון תצלומי MRI (מוגדר FUSION ), או תחת MRI.
קיבלתי את האבחנה שיש לי סרטן הערמונית – האם אני חייב לטפל?
ההחלטה תלויה בסוג הגידול, דרגת האגרסיביות, וגיל החולה
נוכחות של תאים סרטניים בערמונית מעל גיל 80 קרובה בשכיחותה לגיל ובחלק מהמקרים מדובר במחלה איטית שאינה מחייבת טיפול , לכן לא מקובל לבדוק PSA מעבר לגיל 80 או לבצע ביופסיה – החלטה טיפולית תתבסס על הדמיה ,אולם גם בגילאים אלו ישנם מקרים של מחלה אגרסיבית המצריכה טיפולים.
מעקב מומלץ לגברים מגיל 50 אך במצבים של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן לפני גיל 60 או נשאות BRCA וגורמי סיכון נוספים מומלץ להתחיל מעקב כבר בגיל 40 , בדיקת PSA ובדיקה רקטאלית לאחריהן מבוצע MRI וביופסיה בתלות בתוצאות MRI – ממצא בדרגה נמוכה מאפשר מעקב או טיפול תרמי. ממצאים בדרגת ביניים או גבוהה מצריכים טיפול ניתוחי או קרינתי וזאת כאשר מדובר בממצא ממוקם לערמונית או לאגן ולא בממצא גרורתי.
היתרון בשימור איכות החיים
טיפול בסרטן הערמונית כרוך בסיכון לתופעות לוואי משמעותיות כמו פגיעה בשליטה במתן שתן או פגיעה בזקפה. לפיכך, כאשר הסיכון מהמחלה נמוך, קיימת האפשרות המוגדרת מעקב פעיל.
רוב המאובחנים עם סרטן ערמונית הם ללא תסמינים
גילוי מקרי במסגרת בדיקות סקר
כ-70–80% מהמקרים מאובחנים בשלב בו הגידול אינו מורגש, בעיקר בזכות בדיקות PSA או ממצאים בבדיקות דימות. חולים אלו לרוב מופתעים מהאבחנה, היות ואינם סובלים מתסמינים כלשהם. במקרים אלה, חשוב להבחין בין גידול שקט לבין כזה העלול להפוך בעתיד לאגרסיבי.
הסיכון בטיפול יתר
הטיפול המיידי בכל גידול שהתגלה, גם כאשר הוא לא אגרסיבי, עלול לגרום נזק מיותר למטופל. לכן נדרשת זהירות, ושקילה פרטנית של כל מקרה על פי פרמטרים רפואיים.
על סמך מה מחליטים על מעקב פעיל בלבד?
קריטריונים רפואיים ברורים
- ציון גליסון 6 – ציון זה מעיד על דרגת אגרסיביות נמוכה של הסרטן.
- רמות PSA נמוכות (מתחת ל-10 ng/mL) – יכולות לכוון למחלה ממוקמת ( לא ב BRCA או ממצא מאוד אגרסיבי).
- גיל מבוגר או תוחלת חיים מוגבלת – אין יתרון בטיפול במקרים כאלה כאשר הסיכון מהמחלה נמוך.
שיקולים קליניים ואישיים
מעקב פעיל דורש מעורבות גבוהה מצד המטופל, רצון לשמור על איכות חיים, ובשלות לעבור בדיקות מעקב קפדניות. הרופא בוחן את נתוני הגידול יחד עם העדפות המטופל ומצבו הבריאותי הכללי.
מתי בכל זאת יוחלט לטפל בחולה הנמצא במעקב פעיל?
מעקב פעיל גליסון 6
קיים פרוטוקול מעקב המשלב בדיקות PSA הדמיה חוזרת של MRI וביופסיה מאשררת לאחר שנה
קיימות גם בדיקות גנומיות או AI כגון DECIPHER או ARTERA AI שיכולות להעריך את הסיכון לעליה באגרסיביות של הגידול ובהתאם לכך לאשר או לשלול מעקב פעיל
אבחון סרטן הערמונית: שלבים וכלים
בדיקה רקטלית דיגיטלית (DRE)
הרופא בודק את גודלה, מרקמה ומבנה הערמונית באמצעות מישוש דרך הרקטום. למרות מגבלותיה, זו בדיקה ראשונית מקובלת.
בדיקות הדמיה מתקדמות
בדיקות MRI ערמונית (multiparametric MRI) במכשיר בדרגה של 3 TESLA נחשבות לכלי האבחוני החשוב ביותר ,הבדיקה מזהה 80-90 אחוזים מגידולי הערמונית.על סמך צילומים אלו תבוצע ביופסיה מכוונת מהאזורים החשודים בעזרת אולטראסאונד עליו הורכבה תמונה תלת מימדית מה MRI לצורך מיקוד האזור שנדגם. ניתן גם לביצוע בתוך מכשיר ה MRI עצמו – לא שכיח וללא יתרון משמעותי
בדיקות מולקולריות ופרוגנוסטיות
בדיקות מתקדמות (כמו Decipher או ARTERA AI) מסייעות בהערכת אגרסיביות הגידול ובקבלת החלטה טיפולית מושכלת.
דרכי טיפול – מהן האופציות הקיימות?
מעקב פעיל (Active Surveillance)
לגידולים גליסון 6 נפח קטן או גליסון 7 נמוך גיל מבוגר – ניתן להציע מעקב פעיל עם בדיקות PSA תקופתיות וMRI וביופסיה מאשררת לאחר שנה.
ניתוח כריתת ערמונית (Radical Prostatectomy)
מדובר בניתוח להסרת הערמונית כולה. הניתוח יכול להתבצע בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית. ניתוח רובוטי מציע החלמה מהירה יותר ופחות סיבוכים.
תופעות לוואי לאחר ניתוח
ייתכנו פגיעה בזיקפה ואי שליטה במתן שתן, אך כיום קיימות שיטות מתקדמות לשימור עצבים ולהפחתת הסיכון לתופעות אלה.
טיפול קרינתי
הקרנה חיצונית ממוקדת ערמונית ואגן קטן – טיפול אפקטיבי עם תוצאות מתקרבות לניתוח אולם בתוספת סיבוכי הקרנה.
טיפול הורמונלי וטיפול תרופתי
כאשר המחלה מתפשטת או חוזרת, ניתן לשלב טיפולים הורמונליים-סירוס כימי – סרטן ערמונית נעזר בטסטוסטרון לגדילתו וכאשר מבצעים סירוס קיימת נסיגת מחלה – במרבית המקרים זמנית ,טיפולים כימותרפיים או תרופות ביולוגיות מדויקות.
טבלה: השוואת אפשרויות טיפול לפי שלב המחלה
שלב המחלה | אפשרויות טיפול עיקריות | יתרונות עיקריים |
מוקדם ולא אגרסיבי | מעקב פעיל | הימנעות מטיפול מיותר, איכות חיים נשמרת |
מוקדם ואגרסיבי | ניתוח, קרינה | סיכוי גבוה לריפוי מלא |
מחלה מקומית מתקדמת | ניתוח משולב עם קרינה/הורמונים | טיפול אגרסיבי למניעת הישנות |
מחלה גרורתית | טיפול הורמונלי/כימותרפיה | האטת התקדמות, הארכת חיים |
תשובות לשאלות נפוצות
פריט #1
כתוב את הכותרת כאן
פריט #2
כתוב את הכותרת כאן
פריט #3
כתוב את הכותרת כאן
פריט #4
כתוב את הכותרת כאן
פריט #5
כתוב את הכותרת כאן
פריט #6
כתוב את הכותרת כאן
סיכום: אבחון מוקדם מציל חיים
סרטן הערמונית הוא מחלה שכיחה אך ניתנת לטיפול במרבית המקרים. החשיבות הגדולה ביותר היא במעקב שגרתי, אבחון מוקדם ובחירה בטיפול מותאם אישית. ד"ר איתי ורדי מלווה מטופלים לאורך כל התהליך – מאבחון ועד שיקום – בגישה מקצועית ואנושית.
מומלץ לא להזניח תסמינים, לבצע בדיקות תקופתיות, ולפנות לייעוץ רפואי בכל שאלה.
התמחויות נוספות
אבנים בדרכי השתן
תוכן עניינים מהן אבנים בדרכי השתן? הגדרה כללית של המחלה אבנים בדרכי השתן, הידועות גם בשם אורוליתיאזיס (Urolithiasis), הינה תופעה
כריתה פתוחה של הערמונית
מהי כריתה פתוחה של הערמונית ולמי היא מיועדת? כריתה פתוחה של הערמונית (Open Prostatectomy) היא ניתוח כירורגי בו מוסר חלקה
בדיקת PSA
מהי בדיקת PSA ולמה היא חשובה? רקע רפואי על חלבון PSA PSA – Prostate-Specific Antigen – הוא חלבון המיוצר כמעט