כאבי מותן – מתי מדובר באבנים בדרכי השתן ?

בדיקות חשובות כאשר מופיעים כאבים במותן

אבחון מוקדם של חסימת מערכת שתןמצריך ניקוז מהיר ומפחית סיכון לסיבוכים.

בדיקות דם ושתן

בדיקות דם כוללות מדידת תפקודי כליה, רמות קריאטינין, ספירת דם ובדיקת זיהום. בדיקת שתן מזהה דם סמוי, זיהום ורמות מלחים שמנבאות סיכון להיווצרות אבנים. מחקרים מראים כי דם בשתן מזוהה בכ-85 אחוז מהמטופלים עם אבן פעילה.

אולטרסאונד

זוהי הבדיקה הראשונה במרבית המקרים. היא מאפשרת לזהות הרחבת כליה, אינה יעילה באבחון גודל האבן ומיקומה. אולטרסאונד אינו כרוך בקרינה אך אינה מדוייקת ובהריון מקובל להיעזר ב MRI לאבחון

CT ללא חומר ניגוד עם רמת קרינה נמוכה

CT הוא הבדיקה המדויקת ביותר והעיקרית לאיתור אבנים. היא מאפשרת זיהוי של אבנים קטנות במיוחד ומדידת צפיפות האבן, נתון שמשפיע על בחירת הטיפול. מחקרי PubMed מראים כי דיוק הבדיקה מגיע ל-96 עד 100 אחוז.

מתי כאב בצד הבטן מחייב טיפול מיידי באבני כליה

כאבי מותן הם תסמין שכיח במרפאות אורולוגיה, ומחייבים אבחון מהיר עקב סכנה מיידית לכליה או למערכות גוף נוספות, ולכן יש צורך בבירור וטיפול אצל אורולוג מומחה. בעשור האחרון הצטברו מחקרים המראים כי טיפול מאוחר במצבי חסימה כלייתית עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הכליה בתוך ימים אם קיים מרכיב זיהומי עד שבועות אם החסימה מתמשכת, ולכן אבחון נכון של מצבי חירום הוא חיוני.

• בעיות כליה ברוב המקרים המטופל יפנה למיון ושם יאובחן בבדיקת CT

החלטה על צורך באשפוז תלויה בגורמים הבאים:

כאב חזק שאינו פוחת גם לאחר משככי כאבים

כאשר האבן גורמת לחסימה משמעותית של השופכן, הלחץ בתוך הכליה עולה במהירות ויוצר כאב עז שמגיע בגלים. במצב זה משככי כאבים רגילים אינם מספיקים. כאב שאינו נרגע במשך שעות, גם לאחר מתן טיפול ראשוני, מצביע בדרך כלל על חסימה מתקדמת של זרימת השתן או על אבן גדולה שאינה מאפשרת מעבר תקין. מחקרים מצביעים כי ככל שהחסימה ממושכת יותר, כך עולה הסיכון לפגיעה בתפקוד הכליה ולצורך בהתערבות דחופה כמו הכנסת סטנט או ביצוע אורתרוסקופיה.

חום, צמרמורות וסימני זיהום –  מצב מסכן חיים

כאשר אבן חוסמת את השופכן ומונעת יציאת שתן, חיידקים עלולים להצטבר מאחורי החסימה ולגרום לזיהום כלייתי חריף. זהו מצב רפואי חמור המכונה UTI-pyelonephritis obstructive ונחשב לאחד המצבי החירום הדחופים ביותר באורולוגיה.

סימנים המכוונים לנוכחות זיהום חיידקי בשתן או בדם כמו עלייה בחום, צמרמורות, דופק מהיר, חולשה או בלבול מצריכים טיפול מיידי ואשפוז לצורך ניקוז ומתן אנטיביוטיקה תוך־ורידית. עיכוב בטיפול עלול להוביל להתפשטות הזיהום לדם –  מצב מסכן חיים.

ירידה או שינוי במדדי תפקודי כליה

כאשר בבדיקת דם מופיעה עליה בקריאטינין –  מדד לתפקוד תקין של הכליה –  מעיד על הפרעה כלייתית משמעותית מקובל לאשפז לצורך ניקוז. חסימה מלאה של כליה יחידה או חסימה דו צדדית מהוות דחיפות רפואית . גם במצב של כליה אחת תקינה והשניה חסומה , חסימה ממושכת תגרום לפגיעה בתפקוד הכליה החסומה עד אבדן מלא של התפקוד . מחקרים מראים כי שיקום תפקוד הכליה לאחר פרק זמן של חסימה ממושכת אינו תמיד מלא, ולכן התערבות בזמן היא קריטית.

בחילות, הקאות וחוסר יכולת לשתות

כאשר כאב גורם להקאה חוזרת, נגרמת התייבשות והחמרה במצב הכללי של המטופל. ללא מאזן נוזלים תקין, הכליות מתקשות לפעול, ריכוז המלחים בדם משתנה, ולעיתים מתפתחות הפרעות בקצב הלב. מצב זה מצריך טיפול מהיר במיון לצורך איזון נוזלים, שיכוך כאב והתאמת המשך הבירור.

הפחתה בכמות השתן או קושי במתן שתן

כאשר המטופל מדווח על ירידה משמעותית בכמות השתן, זרם שתן חלש במיוחד או תחושה של חסימה, הדבר עלול להעיד על אבן שנתקעה בשופכה וגורמת לחסימה של יציטת שתן מכיס השתן. חסימה כזו מצריכה אבחון והחלטה מהירה על טיפול זעיר פולשני כדי למנוע פגיעה מתמשכת בכליה..

כאבים שחוזרים בתדירות גבוהה

כאבים חוזרים ונשנים מעידים לרוב על תהליך מתמשך שאינו צפוי להיפתר מעצמו. כאשר הכאב מתפרץ בגלים כל כמה שעות או ימים, יש סיכוי שהאבן נעה בתוך השופכן אך אינה מצליחה לצאת. תנועה כזו עלולה לגרום לשפשוף, דימום ולעיתים להתפתחות זיהום. טיפול מוקדם במצבים כאלה מונע סיבוכים ומקצר את זמן ההחלמה.

• נשים בהריון או מטופלים בסיכון גבוה  בעלי כליה תפקודית בודדת ומטופלים עם מחלות רקע כמו סוכרת או יתר לחץ דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים.

• אצל נשים בהריון כאב מותן ממקור כלייתי שכיח גם ללא נוכחות אבנים עקב לחץ של הרחם על השופכן ובמידה וקיימת אבן תבוצע בדיקת MRI  לאשר את האבחנה