גידולים במערכת הולכת השתן

מה חשוב לדעת על גידולים בדרכי הולכת השתן?

גידולים במערכת השתן מהווים אתגר רפואי מורכב ורב-מערכתי. מערכת השתן כוללת את הכליות, השופכנים, שלפוחית השתן והשופכה – וכולם עשויים להיות מושפעים מגידולים שפירים או ממאירים. קיימים גידולי כליה ממקור רקמת הכליה עצמה – RCC ,  גידולים נוספים מתפתחים מתאי הציפוי של צנרת הולכת השתן, הידועים בשם "תאי המעבר" (TRANSITIONAL CELLS ). הסיכון להופעת גידולים אלה עולה עם הגיל, כאשר שכיחותם גבוהה יותר בקרב גברים, ובעיקר בקרב מעשנים או מי שנחשפו לחומרים מסרטנים.

על פי נתוני משרד הבריאות ומחקרים עדכניים, סרטן שלפוחית השתן TCC נמצא במקום הרביעי בשכיחותו בקרב גברים בישראל, והוא נפוץ במיוחד בגילאי 60 ומעלה. 

גם סרטן הכליה RCC והערמונית PROSTATE CA מהווים גורם תחלואה משמעותי, ומחייבים תשומת לב רפואית, בדיקות סקר, ואבחון מוקדם ככל האפשר. בעוד חלק מהגידולים מתגלים בשל תסמינים ברורים כמו דם בשתן, חלקם האחר מתגלה באקראי בבדיקות הדמיה שבוצעו מסיבה אחרת.

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית באבחון ובטיפול בגידולי מערכת השתן – החל מהכנסת בדיקות גנטיות וביולוגיות מתקדמות, ועד לפיתוח גישות כירורגיות זעיר-פולשניות שמפחיתות את הסיכון ומקצרות את משך ההחלמה. ד"ר איתי ורדי, מומחה לאורולוגיה ואנדואורולוגיה, מציע אבחון מדויק וגישה טיפולית מותאמת אישית, המשלבת טכנולוגיה עם ניסיון קליני רב.

סוגי גידולים בדרכי השתן וכיצד הם נבדלים

גידולים בשלפוחית השתן

סרטן שלפוחית השתן הוא הגידול השכיח ביותר בדרכי השתן, ומהווה למעלה מ-90% מהמקרים בתחום זה. הגידול מתפתח ברוב המקרים מתאי האורותליום, רירית המעבר שמצפה את השלפוחית. ההבדל המרכזי בין גידול שטחי לגידול חודרני בשלפוחית הוא בעומק החדירה של הגידול לדופן השלפוחית: גידול שטחי נותר בשכבות הפנימיות בלבד, בעוד שגידול חודרני נכנס לשריר הדופן ועלול להתפשט לאיברים סמוכים או לבלוטות לימפה.

גידולי שלפוחית שטחיים מטופלים לרוב באמצעות כריתה אנדוסקופית (TURBT) ולעיתים טיפולים תוך-שלפוחיתיים כמו BCG. לעומתם, גידולים חודרניים עשויים לדרוש טיפול מערכתי, כריתה מלאה של השלפוחית ושחזור דרכי השתן.

גידולים בכליה

גידולי כליה לרוב ממוקמים ברקמה המנקה ומסננת את הדם ומייצרת את השתן המופרש לשופכנים, הסוג השכיח ביותר הוא RCC (Renal Cell Carcinoma), המהווה כ-80% מהמקרים. גידולים אלה עלולים להיות אסימפטומטיים עד לשלבים מתקדמים, וכיום ברוב המקרים מתגלים בבדיקות הדמיה מקריות. חשוב לציין כי חלק מהגידולים בכליה הם שפירים (כגון אנגיומיוליפומה), ולא תמיד נדרש להסירם.

בשלבי מחלה מוקדמים, ניתן להסיר את הגידול או את הכליה בתלות בגודלו ומיקומו – באמצעות ניתוח לשימור כליה בגישה לפרוסקופית או רובוטית. במחלה גרורתית לא מקובל לטפל ניתוחית – פרט למקרים  ספציפיים – ונדרש טיפול סיסטמי ביולוגי.

גידולים בשופכן

גידולים בשופכן מקורם בציפוי מערכת הולכת השתן כמו בגידולי השלפוחית, הם פחות שכיחים, אך נוטים להיות חודרניים יותר בעת האבחנה. ניתן לאבחן אותם באמצעות CT אורוגרפיה או אורטרוסקופיה אבחנתית, ולעיתים יש צורך בכריתת שופכן חלקית או כריתת כליה ושופכן מלאה.

גידולים בערמונית

סרטן הערמונית הוא מהשכיחים בגברים מעל גיל 50, ומתאפיין בצמיחה איטית יחסית. לעיתים רבות מאובחן באקראי בבדיקת PSA או בבדיקה רקטלית. ניתן לנהל חלק מהמקרים במעקב בלבד, ואחרים דורשים טיפול ניתוחי או קרינתי בהתאם לרמת הסיכון.

גידולים בשופכה

גידולים בשופכה נדירים מאוד, אך כאשר הם מתפתחים – הם עלולים לגרום לחסימת שתן, כאבים מקומיים ודימום. הטיפול משתנה בהתאם למיקום ולשלב המחלה, וכולל לעיתים ניתוחים נרחבים.

תסמינים אפשריים המעידים על גידול במערכת השתן

סימנים מוקדמים

הופעת דם בשתן (המטוריה) – גלויה או מיקרוסקופית – היא הסימן השכיח ביותר. תסמינים נוספים כוללים כאבים בצד הגוף, צורך תכוף במתן שתן, כאבים בעת מתן שתן, ירידה במשקל ואנמיה.

חשיבות הגילוי המוקדם

גידולים שנמצאים בשלב שטחי ניתנים לעיתים לריפוי מלא באמצעות ניתוחים זעיר-פולשניים או טיפולים מקומיים. גילוי מאוחר עלול להוביל להתפשטות מחלה הדורשת טיפול מערכתי ממושך.

אמצעי האבחון המתקדמים בתחום

בדיקות הדמיה

CT אורוגרפיה, אולטרסונוגרפיה של מערכת השתן, MRI (במקרים נבחרים), וציסטוסקופיה – המאפשרת הסתכלות ישירה לתוך שלפוחית השתן.

בדיקות ציטולוגיה וביופסיה

בדיקת שתן לציטולוגיה מאפשרת לזהות תאים סרטניים. כאשר יש חשד לנגע, מבצעים ביופסיה באמצעות ציסטוסקופ או אולטרסונוגרפיה מכוונת.

בדיקות ביולוגיות וגנטיות

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בדיקות מולקולריות לזיהוי סמנים סרטניים ובדיקות גנטיות לקביעת סיכון תורשתי – במיוחד בקרב מטופלים צעירים.

אפשרויות טיפול בגידולים במערכת השתן

טיפולים ניתוחיים בגישה זעיר-פולשנית (אנדואורולוגיה)

התקדמות הכירורגיה האורולוגית מאפשרת כיום ביצוע מגוון רחב של ניתוחים בגישה אנדוסקופית – כלומר דרך מערכת השתן עצמה, ללא חתך חיצוני. כך ניתן להסיר גידולים שטחיים בשלפוחית (TURBT), לצרוב גידולים קטנים בשופכה או בשופכן באגן ובגביעי הכליה,  ולבצע ביופסיות ממוקדות לצורך אבחון. מדובר בשיטה יעילה, מדויקת ובעלת זמן החלמה קצר.

כריתה לפרוסקופית או רובוטית

במקרים של גידולים בכליה, בערמונית או בשלפוחית חודרנית, ניתן לבצע ניתוח בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית דרך דופן הבטן) או בגישה רובוטית מדויקת. שיטה זו מאפשרת הסרה מלאה של האיבר או של חלקו, תוך מזעור נזק לרקמות בריאות ושימור תפקוד מקסימלי.

טיפולים תוך-שלפוחיתיים

גידולים שטחיים בשלפוחית מטופלים לרוב לאחר כריתה אנדוסקופית באמצעות טיפולים ישירים לשלפוחית – קיימים טיפולים שונים חלקם כימותרפיים כמו מיטומיצין , גמציטבין , ולרוביצין או ביולוגיים כמו  BCG שהוא חיידק דמוי שחפת שהוכח כמעורר תגובה חיסונית מקומית ומעכב התקדמות הישנות.

כימותרפיה ואימונותרפיה

במקרים בהם הגידול התפשט או חזר למרות ניתוח, ניתן לשלב טיפול מערכתי – כגון כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ממוקדות, או אימונותרפיה. ישנם טיפולים חדשים המאושרים על פי מאפיינים גנטיים של הגידול ומביאים לתגובה ממוקדת עם פחות תופעות לוואי.

טיפולים שמרניים ומעקב

לא כל גידול מחייב טיפול מיידי. בגידולים בעלי סיכון נמוך – כמו גידול קטן בכליה או סרטן ערמונית בדרגה נמוכה – ניתן לבצע מעקב תקופתי הכולל בדיקות דם, הדמיה וביופסיות לפי הצורך. גישה זו מאפשרת הימנעות מטיפול מיותר, תוך שמירה על איכות החיים.

תשובות לשאלות נפוצות

הסימן השכיח ביותר הוא דם בשתן, שמופיע לעיתים קרובות ללא כאבים. ייתכנו גם שינויים בתדירות מתן שתן, כאבים או דחיפות.

לא. חלק מהגידולים שפירים או קטנים עם קצב צמיחה איטי וניתנים למעקב תוך דחיה של טיפול ניתוחי. באיזה גיל מומלץ להתחיל בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של גידולים בערמונית? בדרך כלל מגיל 50, אך בגברים עם סיפור משפחתי של סרטן ערמונית – כבר מגיל 40. יש לבצע בדיקות PSA ובדיקת רקטלית תקופתית לפי המלצת רופא.

גידול בשלפוחית שתן מאופיין לפי דרגת אגרסיביות התא ולפי מספר השכבות בדופן השלפוחית אותן חדר. כאשר מדובר בממצא שטחי בדרגה נמוכה ניתן להחלים לעיתים בהסרה מקומית בלבד ומעקב . גידול חודרני עובר לשכבות עמוקות ועלול לדרוש טיפולים אגרסיביים.

בהחלט. עישון הוא גורם הסיכון מוכח לגידולי שלפוחית השתן, ומקושר גם לסרטן בכליה ובשופכן. הפסקת עישון חשובה להורדת הסיכון.

במקרים רבים, במיוחד אם הגידול מאובחן בשלב מוקדם – ניתן להשיג ריפוי מלא. עם זאת, גידולים בשלפוחית נוטים לחזור ולכן יש צורך במעקב שוטף.

קיימת התקדמות רבה בתחום האנדואורולוגיה, כולל ניתוחים בלפרוסקופיה ורובוטיקה, טיפולים ביולוגיים ממוקדים, ושימוש בבינה מלאכותית לאבחון מדויק יותר.

התמחויות נוספות

אבנים בדרכי השתן

אבנים בדרכי השתן

תוכן עניינים מהן אבנים בדרכי השתן? הגדרה כללית של המחלה אבנים בדרכי השתן, הידועות גם בשם אורוליתיאזיס (Urolithiasis), הינה תופעה

ד"ר איתי ורדי מבצע ניתוח לכריתת ערמונית

כריתה פתוחה של הערמונית

מהי כריתה פתוחה של הערמונית ולמי היא מיועדת? כריתה פתוחה של הערמונית (Open Prostatectomy) היא ניתוח כירורגי בו מוסר חלקה

בדיקת PSA

בדיקת PSA

מהי בדיקת PSA ולמה היא חשובה? רקע רפואי על חלבון PSA PSA – Prostate-Specific Antigen – הוא חלבון המיוצר כמעט