כאבי מותן – מתי מדובר בעווית כליה ומה חשוב לבדוק?

גורמים לכאבים בצד הבטן – מתי לחשוד באבני כליה

כאבי כליה מאופיינים לרוב בכאב חד בצד הגוף, שמקרין קדימה לבטן התחתונה או למפשעה. הכאב עשוי להיות קבוע, אך לרוב מגיע בגלים עקב הפרעה במעבר שתן מהכליה לכיס השתן ועליית לחץ בתוך הכליה וכן  גרוי דופן השופכן באזור בו האבן נעוצה. לפי מחקרים מהעשור האחרון, השכיחות של אבני הכליה נמצאת בעלייה מתמדת ומגיעה לכ-10 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת.

כיצד כאב מאבני כליה מרגיש?

כאב שנובע מאבן כליה מתאפיין בעוצמה גבוהה ובתחושת לחץ פנימי. הוא נוטה להופיע בפתאומיות, לעיתים מלווה בבחילות או בהקאות, ולעיתים יש תחושה מתגברת של צורך במתן שתן. בזמן שהאבן חוסמת חלקית את השופכן, מצטברת לחץ בכליה ונוצר כאב שמתגבר בגלים.

מחקרים מצביעים על כך שכ-75 אחוז מהמטופלים עם אבן פעילה יחוו כאב מוקרן למפשעה, תופעה שמסייעת בכיוון האבחנה הקלינית.

כאבים שאינם מאבן כליה

למרות שאבני כליה הן גורם שכיח לכאב, ישנם מצבים נוספים שיכולים לגרום לתסמינים דומים. דלקת בדרכי השתן עליונות, שרירים תפוסים בגב, בעיות עמוד שדרה – פריצת דיסק , בעיות בשחלות ובחצוצרות , דלקת תוספתן או דלקת מעי עשויים להתבטא בכאב דומה. משום כך חשוב לפנות לאורולוג מומחה על מנת לשלול מצבים אחרים ולקבל אבחון מדויק.

בדיקות חשובות כאשר מופיעים כאבים באזור הכליה

אבחון מוקדם של אבני כליה מאפשר טיפול פשוט יותר ומפחית סיכון לסיבוכים.

בדיקות דם ושתן

בדיקות דם כוללות מדידת תפקודי כליה, רמות קריאטינין, ספירת דם ובדיקת זיהום. בדיקת שתן מזהה דם סמוי, זיהום ורמות מלחים שמנבאות סיכון להיווצרות אבנים. מחקרים מראים כי דם בשתן מזוהה בכ-85 אחוז מהמטופלים עם אבן פעילה.

אולטרסאונד

זוהי הבדיקה הראשונה במרבית המקרים. היא מאפשרת לזהות הרחבת כליה, גודל האבן ומיקומה. אולטרסאונד אינו כרוך בקרינה, ולכן מתאים במיוחד לנשים בהריון ולמטופלים צעירים.

CT ללא חומר ניגוד

CT הוא הבדיקה המדויקת ביותר לאיתור אבנים. היא מאפשרת זיהוי של אבנים קטנות במיוחד ומדידת צפיפות האבן, נתון שמשפיע על בחירת הטיפול. מחקרי PubMed מראים כי דיוק הבדיקה מגיע ל-96 עד 100 אחוז.

מתי כאב בצד הבטן מחייב טיפול מיידי באבני כליה

כאבים בצד הבטן או באזור הכליה הם תסמין שכיח במרפאות אורולוגיה, אך לא בכל מקרה ניתן להמתין שהאבן תצא מעצמה. יש מצבים שבהם הכאב מהווה אזהרה רפואית ברורה המעידה על סכנה מיידית לכליה או למערכות גוף נוספות, ולכן יש צורך בבירור וטיפול מהיר אצל אורולוג מומחה. בעשור האחרון הצטברו מחקרים המראים כי טיפול מאוחר במצבי חסימה כלייתית עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הכליה בתוך ימים עד שבועות, ולכן אבחון נכון של מצבי חירום הוא חיוני.

כאב חזק במיוחד שאינו פוחת גם לאחר משככי כאבים

כאשר האבן גורמת לחסימה משמעותית של השופכן, הלחץ בתוך הכליה עולה במהירות ויוצר כאב עז שמגיע בגלים. במצב זה משככי כאבים רגילים אינם מספיקים. כאב שאינו נרגע במשך שעות, גם לאחר מתן טיפול ראשוני, מצביע בדרך כלל על חסימה מתקדמת של זרימת השתן או על אבן גדולה שאינה מאפשרת מעבר תקין. מחקרים מצביעים כי ככל שהחסימה ממושכת יותר, כך עולה הסיכון לפגיעה בתפקוד הכליה ולצורך בהתערבות דחופה כמו הכנסת סטנט או ביצוע אורתרוסקופיה.

חום, צמרמורות וסימני זיהום – מצב מסכן חיים

כאשר אבן חוסמת את השופכן ומונעת יציאת שתן, חיידקים עלולים להצטבר מאחורי החסימה ולגרום לזיהום כלייתי חריף. זהו מצב רפואי חמור המכונה UROSEPSIS בכליה חסומה ונחשב לאחד המצבי החירום הדחופים ביותר באורולוגיה. עלייה בחום, צמרמורות, דופק מהיר, חולשה או בלבול מצריכים טיפול מיידי ולעיתים אשפוז לצורך מתן אנטיביוטיקה תוך־ורידית וניקוז החסימה. עיכוב בטיפול עלול להוביל להתפשטות הזיהום לדם ואשפוז בטיפול נמרץ ובחלק קטן מהמקרים – מצב מסכן חיים.

ירידה או שינוי במדדי תפקודי כליה

כאשר יש חשד לפגיעה בתפקוד הכליה, כמו עלייה בקריאטינין או ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי, מדובר בעדיפות רפואית גבוהה. חסימה מלאה של כליה יחידה או חסימה דו צדדית עלולות להוביל לפגיעה משמעותית ואף לסכנה לאי ספיקת כליות חריפה. גם במצב של כליה אחת מתפקדת, כל חסימה דורשת טיפול מהיר במיוחד. מחקרים מראים כי שיקום תפקוד הכליה לאחר פרק זמן של חסימה ממושכת אינו תמיד מלא, ולכן התערבות בזמן היא קריטית.

בחילות, הקאות וחוסר יכולת לשתות

כאשר כאב מאבן גורם להקאות רבות או לחוסר יכולת לשתות, יש חשש להתייבשות ולהחמרה במצב הכללי של המטופל. ללא נוזלים, הכליות מתקשות לפעול, ריכוז המלחים בדם משתנה, ולעיתים מתפתחות הפרעות בקצב הלב. מצב זה מצריך טיפול מהיר במיון לצורך איזון נוזלים, שיכוך כאב והתאמת המשך הבירור.

הפחתה בכמות השתן או קושי במתן שתן

כאשר למטופל כליה בודדת או מושתלת או אבנים חוסמות בשתי הכליות – דיווח על ירידה משמעותית בכמות השתן, זרם שתן חלש במיוחד או תחושה של חסימה, הדבר עלול להעיד על חסימה כמעט מלאה. חסימה כזו מצריכה אבחון והחלטה מהירה על טיפול זעיר פולשני כדי למנוע פגיעה מתמשכת בכליה. ירידה פתאומית בכמות השתן היא סימן אזהרה משמעותי.

כאבים שחוזרים בתדירות גבוהה

כאבים חוזרים ונשנים מעידים לרוב על תהליך מתמשך שאינו צפוי להיפתר מעצמו. כאשר הכאב מתפרץ בגלים כל כמה שעות או ימים, יש סיכוי שהאבן נעה בתוך השופכן אך אינה מצליחה לצאת. תנועה כזו עלולה לגרום לשפשוף, דימום ולעיתים להתפתחות זיהום. טיפול מוקדם במצבים כאלה מונע סיבוכים ומקצר את זמן ההחלמה.

נשים בהריון או מטופלים בסיכון גבוה

נשים בהריון, מטופלים שמסתמכים על כליה אחת ומטופלים עם מחלות רקע כמו סוכרת או יתר לחץ דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים. אצל נשים בהריון אבני כליה עלולות לגרום להתייבשות, צירים מוקדמים ואף לאשפוז. אצל מטופלים עם כליה יחידה, כל חסימה מסכנת את תפקוד הכליה היחידה. במקרים כאלה כל כאב משמעותי מחייב בירור מהיר.

שיטות טיפול מתקדמות לאבני כליה בהובלת מומחה לאורולוגיה

ד"ר איתי ורדי מבצע מגוון טיפולים מתקדמים, כולל טיפולים זעיר פולשניים באבנים בכל גודל.

ESWL – ריסוק אבנים חוץ גופי

ESWL טיפול זה מתאים לאבנים קטנות ובינוניות. גלי הדף מרסקים את האבן לחלקיקים קטנים שמופרשים דרך השתן. שיעור ההצלחה מגיע ל-70 עד 90 אחוז בהתאם למיקום האבן.

אורטרוסקופיה

אורטרוסקופיה הוא טיפול זעיר פולשני שבו מוחדר סיב אופטי לשופכן. יתרונו בכך שניתן להגיע לרוב האבנים ולסלק אותן במקום. שיעור הסיבוכים נמוך ומאפשר חזרה מהירה לשגרה.

PCNL – ניתוח דרך העור

PCNL היא שיטה מתקדמת המתאימה לאבנים גדולות במיוחד. דרך נקב קטן בגב מוחדר מכשיר ייעודי שמאפשר פירוק האבן ופינוי מלא שלה.